כל נוטריון הוא עורך דין בהכשרתו, אך לא כל עורך דין הוא נוטריון. הנוטריון צריך להיות חבר בלשכת עורי הדין ובעל ניסיון של עשר שנים ומעלה. עליו להיות נקי מהרשעות שיש בהן קלון או השעיות מלשכת עורכי הדין. הכשרה כנוטריון מחייבת השתלמות מיוחדת והסמכה לפי חוק הנוטריונים משנת 1976, שבסופה הוא נרשם בספר הנוטריונים ומשאיר בו את דוגמת חתימתו. וועדה מיוחדת היושבת במשרד המשפטים מתכנסת כפעמיים בשנה, ובוחנת את הבקשות המוגשות אליה.
מה ההבדל בין עורך דין לנוטריון?
קיימת הבחנה ברורה בין מקצוע עריכת הדין למקצוע הנוטריון. במרבית המדינות קיימות לשכות נפרדות לעורכי דין במדינה ולנוטריונים, כאשר החוט המקשר ביניהם הוא ההשכלה המשפטית. תפקידו של עורך דין, בין השאר, הוא לייעץ ללקוחותיו כיצד להתנהל. הוא לוקח "צד" מובהק ואינו ניטראלי. הוא מגן על הלקוח שלו נגד החוק, במסגרת החוק. מנגד, נוטריון הוא ניטראלי בכל עיסוקיו. לנוטריון אין לקוח. הוא מייצג את החוק ושומר על ביצוע פורמאלי שלו. כשנוטריון צריך לאשר נכונותו של מסמך, זה לא משנה לו מי בעל המסמך או למי המסמך נוגע
גם מבחינת שכר הטרחה, ההתנהלות היא שונה. עורך דין יכול לגבות דמי טרחה כרצונו. תעריפי השכר לתפקיד נוטריון קבועים בחוק בגלל שזהו תפקיד ציבורי. כללי האתיקה המקצועיים של שני התפקידים שונים גם הם. לשכת עורכי הדין קבעה את כללי האתיקה של מקצוע עריכת הדין, בעוד את כללי האתיקה של הנוטריון קובע חוק הנוטריונים. בכל מקרה של עבירה על כללי האתיקה, של עורך דין או של נוטריון, לשכת עורכי הדין היא הסמכות השיפוטית והעונשים עלולים להיות: אזהרה, נזיפה, קנס או השעיה/ ביטול הרישיון לעסוק בעריכת דין.
פיקוח על נוטריון
מוסד הנוטריונים נמצא תחת ביקורת ופיקוח של ועדה מיוחדת של משרד המשפטים, אותה ועדה שמאשרת לעורך דין להפוך לנוטריון אחרי בדיקת כל הקריטריונים. אותה ועדה מטפלת גם בתלונות הציבור נגד נוטריונים בישראל, וישנה שקיפות מלאה באתר משרד המשפטים לשכרו של הנוטריון, להגשת קובלנה נגד עבודתו של נוטריון. התלונות מגיעות לא פעם לבדיקה מקפידה של משרד המשפטים.
