כשמדברים על ירושה, רבים חושבים שהכול פשוט – הילדים ובן הזוג יורשים. אבל המציאות המשפטי בישראל מורכבת יותר: כל אדם יכול להחליט בצוואתו לא רק מי יירש אותו, אלא גם מי לא יירש. כאן נכנסים שני מושגים מרכזיים: נישול ו־הדרה.
נישול לעומת הדרה – לא אותו הדבר
- נישול – צמצום או ביטול של חלק היורש בירושה, אך הוא עדיין עלול לקבל משהו בנסיבות מסוימות. ** דוגמה: "אני מוריש את כל רכושי לבתי, ולא מותיר חלק לבני."
היורש המנושל עשוי עדיין לקבל חלק, למשל אם יורשים אחרים יסתלקו לטובתו או אם ההוראה תבוטל. - הדרה – איסור מוחלט על היורש ליהנות מהעזבון כלל, גם לא בעקיפי.
ההדרה חייבת להיות מפורשת וברורה – לא ניתן להסיק אותה משתיקה.
יורש שהודר יוכל לשוב למעגל היורשים רק אם תיפסל הצוואה כולה או הוראת ההדרה עצמה.
הלכת דשת נ’ אליהו (רע"א 5103/95): "נישול יורש והדרת יורש אינם היינו הך… בהדרת יורש מטיל המוריש איסור מוחלט ('נדר') על היורש ליהנות מחלק כלשהו בעיזבונו."
האם חובה לנמק הדרה?
כאן יש מחלוקת בפסיקה:
- בפס"ד דשת נ’ אליהו – נקבע שאין חובה לנמק את ההדרה בצוואה.
- בפסיקות אחרות (עמ"ש 39988-09-17; ת"ע 48578-04-19) – בתי המשפט תהו מדוע לא נכתב נימוק, במיוחד כשהצוואה נערכה על ערש דווי.
פס"ד ת"א 48578-04-19 (כב' השופט יהורם שקד) קובע בעניין: "יש לתהות מדוע בחרה המנוחה להדיר את המשיב מעזבונה… באשר לתוכנה של הצוואה נוכח העובדה שהמנוחה לא מצאה לנמק בצוואה."
המלצה פרקטית שלנו היא כי רצוי להוסיף נימוק קצר, גם אם לא חובה – כדי להפחית סיכון להתנגדויות.
טעויות בצוואה – מה קורה?
חוק הירושה, סעיף 30(ב):
- אם ניתן לקבוע מה היה המצווה מורה אלמלא הטעות – בית המשפט יתקן.
- אם לא ניתן – ההוראה בטלה.
פס"ד מרום (ע"א 5185/93) קובע: "לא לנו לשפוט אם צדק ואם לא צדק בהחלטתו לחלק את רכושו כפי שכתב בצוואתו… עלינו להזהיר את עצמנו מפני פטרנליזם לוחץ מהול בארוגנטיות."
כלים ליישום הדרה בצוואה
- תנאי מפסיק – אם היורש יערער או יתנגד, חלקו יפקע.
- מקרקעין – רישום הערת אזהרה בטאבו.
- כספים – הוראות אקטיביות שימנעו משיכה או שימוש.
- מטלטלין – קושי מעשי, אך ניתן לכלול הוראות מפורטות.
- שלטון היד המתה – בית המשפט בוחן עד כמה המצווה שולט בנכסים גם אחרי מותו, והאם זה לגיטימי.
הסכמי חלוקת עיזבון – ומה עם יורש מנושל?
- הכלל: הסכם בין יורשים לא יכול להוסיף יורש שלא נכלל בצוואה או לגרוע יורש שכן נכלל )ע"א 490/99 אטינגר נ’ אבן טוב).
- בפועל: פסיקות מאוחרות (רמ"ש 36414-01-21) אפשרו הסכמי חלוקה גם עם יורשים שנושלו, מטעמי יעילות ומניעת סכסוכים.
תמ"ש 64260/00 קובע כי: "הסכם בין יורשים אין בכוחו להוסיף מי שאינו יורש לרשימת היורשים על פי הצוואה או צו הירושה."
סיכום והמלצות
נישול מאפשר גמישות מסוימת, הדרה היא סופית
הדרה חייבת להיות מפורשת וברורה
בתי המשפט מכבדים רצון המצווה אך בוחנים אותו בזהירות"
