על פי חוק הנוטריונים, התשל"ו (1976), נוטריון הוא עורך דין, חבר בלשכת עורי הדין, בעל ניסיון של עשר שנים לפחות בעיסוק בתחום המשפטי. רק ועדה מיוחדת במשרד המשפטים מאשרת סמכות נוטריון על פי קריטריונים אלה ונוספים. הועדה מפקחת על פעילותם של הנוטריונים בארץ, ומטילה קנסות על עורכי דין שעושים פעולות שמותרות רק לבעלי הסמכה נוטריונית מתאימה. בגלל שנוטריון הוא הסמכות המשפטית לעריכת, אימות מסמכים משפטיים, ישנם מספר מקרים בהם יש צורך בשירותיו.
תפקידי נוטריון – עריכת חוזה משפטי ואישור מסמכים.
נוטריון הואה סמכות המשפטית לכתיבת חוזה בין שני צדדים או יותר, תוך התחשבות בהלכות המשפט. רבים פונים לנוטריון שיפרש להם מסמך משפטי ויסביר להם על מה בעצם הם חותמים. גם אישור נכונות מסמכים בינלאומיים כדי שיהיה להם תוקף משפטי בארץ, צריכים סמכות נוטריונית. סטודנטים המעוניינים ללמוד בחו"ל, ידרשו להציג אישורים שונים, כגון תעודת בגרות, תעודת השכלה גבוהה אחרת, תעודת בגרות, אישורים רפואיים. אישורים אלה ועוד חייבים אישור נוטריון, על המסמך המקורי, על העתק שלו, ועל תרגום נאמן למקור. גם הוצאת דרכון זר מצריכה אישור נוטריון על מסמכים כגון תעודת לידה, נישואים ואזרחות.
תפקידי נוטריון – הצורך בחותמת האפוסטיל
בעבר, כל אדם שרצה לתת תוקף למסמכים במדינות שונות בחו"ל, עבר בירוקרטיה שכללה את משרד המשפטים, משרד החוץ וקונסוליית המדינה הזרה על מנת שיאשרו את החתימות הנדרשות וכך יינתן תוקף סופי למסמך. כיום, מדובר בהליך פשוט יותר הודות לאמנת האג הבינלאומית, שנחתמה באוקטובר 1961, ועסקה בביטול הצורך באימות מסמכי חוץ ציבוריים וקבעה סטנדרט חתימה אחיד לכל המדינות שחתמו על "אמנת אפוסטיל" היתרון הוא כמובן הצורך בחותמת אחת במקום במספר רב של הליכים מתישים, במדינות שהחתומות על האמנה בלבד.
נישואים אזרחיים שהתבצעו בחו"ל, למשל, מחייבים אישור נוטריון. במידה והזוג נישא במדינה אשר חברה באמנת האג, יהיה צורך רק בחותמת אפוסטיל. אותו הדבר נכון גם לגבי תעודת השכלה גבוהה לאנשים שלומדים בחו"ל ומעוניינים להעניק תוקף לתעודה שלהם גם בארץ, כל עוד הלימודים היו במדינה שחתמה על האמנה.
